[1] ולומדים מהם ישראלים הרגילים אתם - דהיינו מכריהם, ועי"ז מקילים באיסורים.

[2] וכיון שאינם מדקדקים במצות כישראל - וישראל ערבים עליהם, נמצא שנענשים ישראל בגללם. אכן הקשו התוס' על פירוש זה, דהרי לא נתערבו ישראל על הגרים כשקיבלו את התורה.

[3] דהיינו שהזהיר הקב"ה בעשרים וארבע מקומות בתורה שלא להונות אותם, ואי אפשר שלא יצערום, ונמצא שישראל נענשים מחמתם.

[4] שהקב"ה פיזר את ישראל בכל הארצות כדי שיתוספו עליהם גרים. אכן הקשו תוס', שהרי כשבא עכו"ם להתגייר אומרים לו מה ראית וכו' והלא ישראל דוים וסחופים, ואומרת שם הגמ' שהטעם שמנסים לדחות אותו משום שקשים גרים לישראל כספחת. וא"כ חזינן שהחסרון והחשש הוא על אחר שיתגיירו, ולא כהפירוש הנ"ל שהוא בשביל שיתגיירו.

[5] ומשום כך כשהקב"ה רואה את מעשיהם נזרים עונותיהם של ישראל שאין עושים רצונו כמו שעושים הגרים.

[6] ואין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל.