[1] רש"י וכן הבה"ג פירשו שהנידון הוא כשהלך גדול הבית לקבור את המת, מה דין גדול הבית עצמו. אכן רבינו יצחק בתוס' פירש, שהנידון הוא לגבי אחד מן האחים שבא תוך שלשה או אחר שלשה וגדול הבית לא היה משום שהלך לקבור את המת, ובזה הנידון האם הוא בטל לשאר אחיו או שמונה לעצמו. והדין הוא, שאם בא גדול הבית והאח הקטן תוך שלשה מונה עמהן, ואם בא גדול הבית אחר שלשה מונה האח הקטן לעצמו אפי' שבא תוך ג'.

[2] ואפי' לר"ש אתיא הך מילתא, ר"ל דאף שר"ש סובר שאפי' בא ביום שביעי מונה עמהן, היינו דוקא כשנגרר אחר בני הבית, אבל בגדול הבית עצמו שהלך לקבור את המת בזה מודה ר"ש שתלוי מתי בא ומאיפה בא.

[3] דכיון שאין רגיל להספיד אותם הרבה, הרי ככל שממהר לקוברם כבוד הוא להם שלא מניחם סתם.

[4] דשמא יתאחר ויכנס שבת או יו"ט ויצטרך להלינם זמן רב בלא קבורה.

[5] לא מיירי בסתם עשיית מלאכה או סחורה דזה אסור בכל אבל, אלא מיירי אפי' במלאכת דבר האבד.

[6] כלומר, עד בית הצואר ששם יש אימרא כפולה של הבגד, והנידון האם צריך לקרוע ולהבדיל לגמרי דהיינו לקרוע גם את השפה הזו או לא.

[7] ס"ל שכל קרע שאינו מבדיל פי שפה הוא "קרע של תיפלות" דהיינו קרע של לא כלום ולא יוצא בו.

[8] דין זה מיירי באיש, אבל באשה מותר לשלול את הקרע לאלתר - דהינו אפי' בתוך השבעה (אחר הקבורה) מפני כבודה שביזוי גדול הוא לאשה להשאר בבגד קרוע.

[9] אבל לא יקרע בסכין - באופן שלא יפסיד את הבגד, אלא צריך לקרוע ביד.

[10] כלומר, שבשעת הקריעה שלא יראה שהוא קורע רוצה לקרוע תחת המקטורן שלו שלא יראה לעין כל, (המקטורן עצמו אין צריך לקרועו).

[11] והקשתה הגמ' עליו מהברייתא שאמרה "ולשמחה ולמריעות" - לאחר שלשים, משמע שאחר שלשים מותר גם לשמחה גדולה כמו שמחת נישואין, דהרי הזכירה הברייתא את שתיהן, ועל כרחך ששמחה היינו שמחת נישואין.

[12] היו נוהגים כמה חברים לעשות ביניהם שמחות - והיום עושה פלוני ולאחר מכן אלמוני, והנה כשהוא רוצה להכנס לשמחה שעושים חבריו זה אסור לו רק אחר שלשים, אולם כשהגיע תורו לעשות את השמחה ולפרוע את מה שכבר נכנס לשמחות חבריו, בזה מותר לעשות אפי' תוך שלשים, כיון שאי אפשר לו שלא לשלם.

[13] כלומר, רק אלו שרגילים ללמוד תורה ממנו בטלים כדי שיתעסקו בהספדו.

[14] אלא בשבת של תוך האבלות נכנסים לבית הכנסת לקרוא בתורה בציבור. והטעם, דבתפלה אף שתתבטל תפלה בציבור מ"מ אינה בטלה לגמרי, אולם קריאת התורה אם לא יכנסו לקרוא בבית הכנסת לא יקראו בכלל.