[1] כתבו התוס' (בסוף ד"ה רבי), דשמא כל האיסור לדבר הוא דוקא במקומו אבל שלא במקומו מותר לו לדבר, וזה שלא כהגהת הב"ח באות א'.

[2] בגמ' לא נזכר חילוק בין אביו ואמו לבין אחיו ואחותו ובנו ובתו, וברש"י כת"י העמיד את דברי הגמ' דוקא אם מת בנו או אחיו, ומבואר שאם מתו אביו ואמו אסור לישא אשה עד י"ב חודש, וכן הביא השטמ"ק בכתובות (דף ד.) בשם תלמידי רבינו יונה והרמ"ה, וכן הוא במאירי ובמרדכי בסוגיין. אכן הרמב"ן (בתורת האדם עמוד ר') והריטב"א והנמוקי יוסף והרא"ש סוברים, שאין חילוק וגם באבל על אביו ואמו מותר אחר ל' יום. וכדעה זו נפסק להלכה (יו"ד סימן שצ"ב סעיף א').

[3] ויש כמה שיטות בין הראשונים מה הוא לאלתר, האם מיד תוך השבעה או אחר השבעה, וכן יש שיטות מתי מותר לו לבעול.

[4] אחר שהיו מגהצים את הבגדים ע"י שמחליקים אותם באבן זכוכית שע"י כך הם מתנקים היטב, היו מקפלים אותם תחת מכבש ולוחצים אותם שם - ועי"ז גם בגדים ישנים נראים כחדשים.

[5] אין הכוונה שינהג כאבל גמור, אלא רק בדברים שבצינעא.

[6] ובתוס' (בד"ה מאן), האריכו לבאר את הלימוד.

[7] כלומר, אם היה נוהג בה אבלות פשיטא שלא היתה מפסקת, ומזה שהוצרך לומר שאינה מפסקת ש"מ שלא נוהג בה אבלות ובכל אופן אינה מפסקת.