[1] ה"ה שייכת לאיבעיא זו גם בלא בדקו בשמיני כלל, אלא שיש כאן נידון לגבי שמיני לחדש שאליבא דר' יהושע א"א לצרף לו את הראשון לעלות לשני ימים.

[2] דהגם שבמשנה הזכיר ר"א אופן שיש תחלתן וסופן, מ"מ ה"ה כשיש תחלתן בלא סופן נמי מהני.

[3] למ"ד טבילה בזמנה מצוה. כתבו בתוס' (בד"ה שבעת) שמכאן אין להוכיח דלא בעינן לרבנן ספורין לפנינו, די"ל דבזה קטנה שאני.

[4] פי', באה לפנינו ביום ואינה יודעת אם ראתה היום או אתמול או בכל יום אחר, מטבילין לה ז' טבילות בז' לילות הבאים, דבכל לילה יש ספק שמא עתה היא מסיימת לז' ימי נדה. ועוד צריכה לטבול ב' טבילות ביום משום זבה, אחת ביום שבאה לפנינו שמא אתמול ראתה והיום היא שומרת יום שטובלת בו ביום, או שמא ראתה היום וא"כ מחר תהיה שומ"י וצריכה לטבול גם מחר ביממא.

[5] כיון שבאה לפנינו בלילה ויש לחוש שמא ראתה היום בלילה קודם שבאת לפנינו ומתחילה נדה עכשיו, א"כ יש לה לטבול עוד ז' לילות, מלבד מה שטובלת הלילה מחמת שמא מסיימת הלילה לימי נדתה.

[6] וכגון שבאת לפנינו בביה"ש דשבת, וכיון שביה"ש ספק לילה הוא,הרי צריכה ח' טבילות לנדה כדין באתה לפנינו בלילה, דיש לחוש שמא ראתה עתה בביה"ש קודם שבאה וצריכה עוד ז' לילות לטבול מלבד מה שטובלת היום. וכן יש ג' טבילות לזיבתה, דמיד שבאה טובלת בבין השמשות דשמא ראתה ביום ה', ויום ו' עלה לספירת שומ"י, ועתה טובלת דשמא עדיין יום ו' הוא. וכן למחר בשבת תטבול ביום, שמא ראתה ביום ו'. וכן ביום ראשון תטבול ביום, דשמא ראתה בביה"ש עצמו שבאה לפנינו בליל שבת והיה כבר לילה, שצריכה לשמור בשבילו את יום ראשון ולטבול בו.

[7] הנה ז' לנדה הוא כנ"ל, דאם באה בשבת טובל ז' פעמים דכל יום שמא גמר נדה, וגם בליל שבת הבא מכלל, דשמא ראתה בשבת שבאה, ומסיימת ז' ימי נדה ביום ו' וטובלת בליל שבת. ועוד ח' טבילות ביום לזיבתה, דשמא היתה זבה גדולה, ומטבילים לה בכל הז' הימים הבאים, כלומר בעוד ז' ימים מטעם דחיישינן שמא עוד היום ראתה ורק ממחר מתחילה הז' נקיים, וכן בכל יום מטבילים לה שמא הוא יום שגומרת בו את הז' נקיים, וגם מטבילים לה ביום שבת שבאה, דשמא היום היא גומרת לז' נקיים.

[8] כיון שבאה בלילה נוסף לה עוד טבילה אחת לנדתה, דחיישינן שמא ראתה עוד בלילה זה קודם שבאה וצריכה לטבול עוד שבעה, ומלבד זה טובלת גם בלילה שבאה. וכן ח' לזיבה כנ"ל דטובלת למחרת שבאה, וגם בעוד שבעה ימים דשמא ראתה קודם שבאת בלילה, ואין הז' נקיים מתחילים רק ביום ראשון ומסתיימים בשבת הבאה. ומה שהזכיר ט"ו טבילות ולא ט"ז, משום דט"ז לא פסיקא ליה דכשבאה ביום טובלת רק ט"ו, משא"כ לפחות ט"ו ודאי טובלת גם כשבאה בלילה.

[9] שיש עליה מת, דאינה טמאה מדין משא ממה שנושאת את המת כיון שאינה מטלטלת עם המת שעליה מחמת כובדה, אולם אם היא נמצאת על גבי כלים טמאים הכלים מדין חדש ד"אבן מסמא" הגם שאין שייך לטמאם מדין משא.

[10] הגם שכל מת אינו מטמא באבן מסמא, וכן זב שמת לא היה לו לטמא כיון שבטלה זיבתו במיתתו, מ"מ גזרו רבנן שיטמא בזב מת כדי שלא יבואו לטהר גם בזב שרק נתעלף.