1)

TUM'AS HAMES HUTRAH OR DECHUYAH (cont'd)

אמר רב ששת מנא אמינא לה
(a)

R. Sheishes taught that his source is a Beraisa.

דתניא היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומר ומביאין אחרת תחתיה ואם אין שם אלא היא אומרין לו הוי פקח ושתוק
1.

If possible, we replace a Tamei Omer with a Tahor one.

קתני מיהת אומר ומביאין אחרת תחתיה
2.

This establishes Tum'ah as Dechuyah, not Hutrah.

אמר רב נחמן מודינא היכא דאיכא שיריים לאכילה
(b)

R. Nachman responds that all agree by that which would be eaten (if Tahor) that we attempt to bring Tahor.

מיתיבי
(c)

Question: But a Beraisa teaches the same regarding non- edible offerings?!

היה מקריב מנחת פרים ואילים וכבשים ונטמאת בידו אומר ומביאין אחרת תחתיה ואם אין שם אלא היא אומרין לו הוי פקח ושתוק
1.

The Beraisa lists the Minchas Parim, Eilim and Kevasim.

מאי לאו פרים אילים וכבשים דחג
2.

We assume these to be the Menachos of Musfei ha'Chag.

אמר לך רב נחמן לא
(d)

Answer: No, each item has an alternate explanation for why we seek to replace it with a Minchah Tehorah:

פרים פר ע"ז אף על גב דציבור הוא כיון דלא קביע ליה זמן מהדרינן
1.

Parim- of Avodah Zarah (Tzibur but not time-set).

אילים באילו של אהרן דאע"ג דקביע ליה זמן כיון דיחיד הוא מהדרינן
2.

Eilim- Aharon's Korban on Yom ha'Kipurim (Yachid).

כבשים בכבש הבא עם העומר דאיכא שיריים לאכילה
3.

Kevasim- Minchas Keves ha'Omer (edible parts).

מיתיבי דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה
(e)

Question: But why should the Beraisa penalize one who brings Dam Tamei be'Meizid (if Tum'ah is Hutrah)?

כי תניא ההיא דיחיד
(f)

Answer: That is by a Korban Yachid.

ת"ש על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בציבור ואי ס"ד טומא' היתר היא בציבור למה לי לרצויי
(g)

Question: Why do we need Ritzui Tzitz if Tum'ah is Hutrah?

אמ' לך רב נחמן כי קתני הציץ מרצה אדיחיד
(h)

Answer #1: For Korbenos Yachid.

ואיבעית אימא אפי' תימא בציבור בהנך דלא קביע לה זמן
(i)

Answer #2: For Korbenos Tzibur without a set time.

מיתיבי
(j)

Question: The Beraisa says explicitly that Tum'ah is Hutrah!

(שמות כח) ונשא אהרן את עון הקדשים
1.

The Pasuk teaches that the Tzitz carried the Avon.

וכי איזה עון הוא נושא אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב (דף ז,ב) הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור וקשיא לרב ששת
2.

The only possible Avon is Tum'ah, a leniency which is likely since Tum'ah is Hutrah be'Tzibur!

7b----------------------------------------7b
תנאי היא
(k)

Answer: The Machlokes (R. Sheishes and R. Nachman) is a Machlokes Tana'im (between R. Shimon and R. Yehudah).

2)

R. YEHUDAH AND R. SHIMON ON RITZUI TZITZ

דתניא ציץ בין שישנו על מצחו בין שאינו על מצחו מרצה דברי רבי שמעון
(a)

(R. Shimon): The Tzitz is Meratzeh whether or not the Kohen Gadol is wearing it.

ר' יהודה אומר עודהו על מצחו מרצה אין עודהו על מצחו אינו מרצה
(b)

(R. Yehudah): The Tzitz is Meratzeh only when the Kohen Gadol wears it.

אמר לו ר"ש כהן גדול ביוה"כ יוכיח שאין עודהו על מצחו ומרצה
(c)

(R. Shimon): A proof can be seen from the Kohen Gadol on Yom ha'Kipurim (not wearing the Tzitz, yet is Meratzeh)!

אמר לו רבי יהודה הנח לכהן גדול ביוה"כ שטומאה הותרה לו בציבור
(d)

(R. Yehudah): His Avodah does not need Ritzui Tzitz because of Tum'ah Hutrah be'Tzibur.

מכלל דר"ש סבר טומאה דחויה היא בציבור
(e)

The above implies that R. Shimon holds it is Dechuyah.

אמר אביי בנשבר הציץ דכ"ע לא פליגי דלא מרצה
(f)

(Abaye): A broken Tzitz is not Meratzeh (according to both).

כי פליגי דתלי בסיכתא
1.

The Machlokes is interpreting the Pesukim:

רבי יהודה סבר (שמות כח) על מצח ונשא
i.

Al Metzach..ve'Nasa- while it is worn (R. Yehudah)

ורבי שמעון סבר (שמות כח) תמיד לרצון לפני ה' מאי תמיד אילימא תמיד על מצחו מי משכחת לה מי לא בעי מיעל לבית הכסא ומי לא בעי מינם אלא תמיד מרצה הוא
ii.

Tamid..lifnei Hash-m- always (R. Shimon)

ולרבי יהודה נמי הא כתיב תמיד
2.

Question: How will R. Yehudah explain Tamid?

ההוא תמיד שלא יסיח דעתו ממנו
3.

Answer: That the Kohen must not be Meseach Da'as from the Tzitz.

כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ושעה
i.

Rabah b. R. Huna had taught that one must have continuous awareness of his Tefilin.

ק"ו מציץ (דף ח,א)
ii.

This is a Kal va'Chomer from the Tzitz.

ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה
iii.

The Kohen Gadol must have continuous awareness of the Tzitz in which Hash-m's name is only written once; then certainly one must have continuous awareness of Tefilin when one wear's them since they contain Hash-m's name many times.