למה כתוב "ושמי השם" ולא 'ובשמי השם' כמו "בא-ל ש-ד-י"?
גור אריה (לקמן 6:9): אם היה כתוב 'ובשמי' היה משמע שעל ידי שמי היה נודע להם דבר מה, וזה לא נכון- אלא עצם ידיעת שם ה' היא ידיעת אמיתתו. 1
עניין זה נתבאר לקמ' (שמות 6:9:5:1), עיי"ש.
למה לגבי שם ש-ד-י נאמר "וארא" ואילו לגבי השם המפורש כתוב "לא נודעתי"?
גור אריה (לקמן 6:9): 'ידיעה' מורה על דבר מבורר וידוע, והיודע את השם הזה, יודע את ה' בשמו המיוחד לו. 1
עניין זה נתבאר לקמ' (שמות 6:9:5:1), עיי"ש.
למה כתוב "לא נודעתי" במקום 'לא הודעתי'? (עי' רש"י.)
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ז ד"ה וארא): גם לאבות ה' הודיע את השם המפורש, אבל הם השיגו רק את שם ש-ד-י.
למה הזכיר כאן הכתוב שהגילוי לאבות היה בשם ש-ד-י?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ז, ד"ה וארא): הכוונה שכשם שהאבות לא דקדקו אחרי מעשי ה' והאמינו גם מבלי שראו את הקיום, כך אגאל את ישראל אע"פ שהם לא ראויים לפי מעשיהם.
למה כתוב "ושמי השם" ולא 'וה' שמי'?
מהר"ל, אור חדש (עמ' ק"י, אסתר 2:5): מקדים את "שמי" ל"השם" וכן צדיקים שמם קודם להם, אבל הרשעים הם קודמים לשמם, כי השם מורה על המהות, והצדיק מהותו אינו יוצא מהסדר שסידר ה', אבל הרשע יוצא מהסדר ולכן קודם שנמצא לא ימצא לו מהות.
שאלות על רש"י
רש"י: וארא - אל האבות: למה הוסיף רש"י מילת 'האבות'?
גור אריה: בפסוק הקודם כתוב "אני השם"- נאמן לקיים הבטחתי, ולא נתפרשה ההבטחה, ולכן המשיך כאן שההבטחה היא 'וארא אל האבות'. 1
והוסיף רש"י 'אל האבות' להורות שהפסוק מחובר אל מה שנאמר לעיל.
רש"י: בא-ל ש-ד-י ובכולם הבטחתים וכו': מה כוונת רש"י?
גור אריה: אין כוונת הכתוב שה' נראה לאבות בשם ש-ד-י, כי מה בא לומר בזה? אלא שהבטיח להם הבטחות בשם הזה.
רש"י: בא-ל ש-ד-י ובכולם הבטחתים וכו': מה ההבדל אם הבטיחם בשם זה או בשם אחר? והיכן הובטח להם בשם הזה?
גור אריה: פרוש השם הזה- די באלוקותי ליתן די לכל מי שירצה, ולכן כשנגלה לאבות בשם ש-ד-י, בודאי היה זה בגלל הבטחה שהבטיחם. 1
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ח ד"ה ומה שאמר): השם הזה מורה שה' משפיע את המציאות בשלמות- בלי חסרון ובלי תוספת ולכן 'די' בהשפעתו, ומשום כך דבקו האבות בשם הזה- כי ה' השפיע מהם את העולם ונתן להם אומה שלמה. 2
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ח ד"ה ומה שאמר): השם הזה מורה שאמלא אמר ה' לעולמו די, היו השמים והארץ נמתחים והולכים, והכוונה שה' די באלוקתו והוא שם גבול לנמצאים, ועל ידי זה הוא כולל את כולם. 3 ובשם זה דבקו האבות כי האבות כוללים את התולדות שיצאו מהם.
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ח ד"ה ומה שאמר): השם הזה מורה שכל כך די בו, עד שעולם ומלואו אינו כדי לאלוקותו, כי העלול (-הנבראים) אינו כדאי לעילה (-המקור, הקב"ה), והאבות דבקו בשם הזה כי הם עילה לבנים ולכן הבנים אינם כדאי לאבות.
ע"ע במהר"ל בבאר הגולה (ב"ב עמ' כ"ז ד"ה בפרק ד' מיתות) ששם זה מורה שה' משדד מערכות- משנה את הטבע על ידי הזכרת שם ה' (וכ"ה ברמב"ן כאן בפ"ב.), ומהעיון שם נראה שלא מדובר על ביטול סדרי הטבע לגמרי אלא על השליטה בסדרי הטבע, ואולי זו הכוונה כאן שדי באלוקותי- כי גם סדרי הטבע מתנהלים על פי הרצון העליון.
והוסיף שם המהר"ל שלכן הבטחות הזרע נאמרו לאבות בשם ש-ד-י.
דברי המהר"ל כאן סתומים, ואולי כוונתו לענין שביאר בגבורות ה' (פנ"ג עמ' רל"א, על 'ברוך המקום' שאומרים בליל הסדר) שה' נקרא 'מקום' כי המקום עודף על הדבר שנמצא בו, וכך ה' כולל את כל הנמצאים ועודף עליהם מבלי תכלית, וע"ע מה שכתב המהר"ל בנר מצוה (עמ' כ"ה) ש'ברוך ה' ממקומו' נאמר על מה שהעולם איננו מקבל את כל כבודו אלא רק דבר מה והוא כמו אש ששולטת בכל האבוקה, עיי"ש היטב, ואולי זה הענין שכתב כאן שה' כולל את כל הנמצאים, ואין כאן מקום להאריך בזה.
רש"י: בא-ל ש-ד-י הבטחתים וכו': למה עם משה דיבר ה' בשם המפורש ולא בשם ש-ד-י?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ח ד"ה ומה שאמר): השם המיוחד מורה על אחדות ה' שהוא נבדל מכל הנמצאים 1 , ומשה היה נבדל מכל בני האדם, ומעלתו באחדות [-יחידות] במה שלא קם נביא כמותו.
רש"י: שהרי הבטחתים ולא קיימתי: מה בכך, והרי עוד לא הגיע זמן הקיום?
גור אריה: אעפ"כ, למעשה האבות לא הרגישו אמיתת ה' שעל זה מורה שמו.
רש"י: שהרי הבטחתים ולא קיימתי: רא"ם: משמע שדברי רש"י הם פירוש ל"ושמי לא נודעתי", וקשה שדברי ה' אין צריכים ראיה?
