TOSFOS DH HACHA
תוספות ד"ה הכא
(SUMMARY: Tosfos explains why there is no Torah prohibition of Borer in our case.)
מיהו בורר לא הוי שגם הפסולת ראוי לאכילה ולא דמי למשמרת דריש תולין (לקמן ד' קלז:) דאיכא למ"ד חייב משום בורר
Observation: However, this is not actually Borer, as even what is not wanted is fit to be eaten. It is unlike a case of a sieve (137b), as there is an opinion there that it is indeed a Torah prohibition of Borer.
134b----------------------------------------134b
TOSFOS DH MI GARA
תוספות ד"ה מי גרע
(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's proof.)
והיכי אסרי רבנן בשלישי
Explanation: How could the Rabbanan forbid this on the third day after the Milah?
אע"ג דאיכא למימר דרב אמרה למילתיה כר"א בן עזריה דפסקינן לעיל הלכתא כוותיה
Implied Question: This is despite the fact that it is possible Rav said his law according to Rebbi Elazar ben Azaryah who we rule like, as stated earlier. (Why isn't this a possibility?)
משמע ליה דלכ"ע קאמר
Answer #1: The implication is that Rav said his law according to everyone.
ועוד דאפילו לר"א בן עזריה פריך דמשמע דשרי בשלישי משום סכנה מדמייתי קרא ויהי ביום השלישי ורב איירי במכה שאין בה סכנה
Answer #2: Additionally, the question is even according to Rebbi Elazar ben Azaryah, as the implication is that on the third day it should be permitted due to the danger he is in. This is apparent from the fact that he quotes the Pasuk, "And on the third day." Rav is discussing a wound that generally does not put a person in danger.
TOSFOS DH V'AIN MONIN
תוספות ד"ה ואין מונעין
(SUMMARY: Tosfos explains that the oil and water are mixed together.)
פירש ה"ר יוסף פורת בשם רבינו שמואל דבמעורבת יחד איירי
Explanation: Rabeinu Yosef Porat explains in the name of Rabeinu Shmuel that the case is where the hot water and oil are mixed together.
דאי כל חד באפי נפשיה מאי קמ"ל בשמן מתני' היא בפ' שמנה שרצים (לעיל דף קיא.) אבל סך הוא את השמן והיינו אפילו על גבי מכה מדקתני בני מלכים סכין ע"ג מכותיהן שמן וורד מכלל דבשאר שמן מותר לאחר אפילו ע"ג מכה ושמואל נמי היכי הוה פליג
Proof: If each is separate, what is the novelty of this statement? The Mishnah (111a) explicitly states that he can anoint with oil. This means he can even do so on a wound, since it says that sons of kings put rose oil on their wounds. This implies that other oils are permitted for others to use, and the oils may even be put on wounds. How could Shmuel argue on this?