1)

מה ענין "יד חזקה" הכתובה כאן?

1.

עי' לעיל 13:3:4:1.

2)

מה טעם מצות תפילין?

1.

מהר"ל, נצח ישראל (פ"ז, עמ' מז, ד"ה מ' סאה): ענין התפילין לנטוע את האדם עם ה' 1 ולכן מניחים אותם כנגד המח והלב- שורשי החיות. 2

2.

מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב העבודה פט"ו, עמ' קכד, ד"ה ואמר שמן) 3 : התפילין הם כנגד יציאת הכח השכלי אל הפועל, ועל ידי כך האדם דבק בה' בשכלו בקדושה האלוקית. וכן תפלין של יד הם כנגד הלב שם הנפש, שתדבק גם היא בקדושה. 4

3.

חידושי אגדות (ח"א עמ' עא, ד"ה שמסרו, שבת דף קל א): מצוה זו איננה מצד האדם אלא מצד ה' ששמו נקרא על האדם, ואין לזה חיבור כמו שאר המצוות כי התפילין קדושים ואין להם חיבור לגוף, ולכן כתוב בגמ' שמצוה זו רפויה ביד ישראל. 5

4.

מהר"ל, באר הגולה (ד', עמ' סא ד"ה וכדי שתדע, על כך שה' מניח תפילין): ישראל ניצטוו בתפילין מפני שיש בישראל מעלה ששם ה' נקרא עליהם, ובתפילין יש את יחוד ה' (שמע ישראל) ושהוא כל יכול (יציאת מצרים), ולכן הם פאר לישראל שמתפארים ומתרוממים במעלת ורוממות ה'.


1

עיי"ש שהאדם עץ השדה אבל הפוך- ושורשיו הם בשמים- הנשמה. ושם מדובר על חורבן ביתר שמצאו בה 40 סאה קצוצי תפילין בראש הרוגיה, כי ענינה של ביתר היה החוזק של ישראל (עיי"ש) על ידי החיבור אל ה', וזה נעשה על ידי התפילין. ובחידושי אגדות (ח"ב עמ' קיט, ד"ה אמר רבה, גיטין נח.) הוסיף המהר"ל שהתפילין בראש דומים לקרן שנבדל מהראש, כי התפילין על המח שם השכל, והשכל הוא נצוץ ומכה דק כמו הקרן. ולהבין את דבריו כאן נראה להוסיף את מה שכתב המהר"ל בחידושי אגדות (ח"ד עמ' צט, ד"ה וכן מה, חולין דף פח ב, הובאו דבריו לעיל, בראשית 14:23:5:2) שישראל היו זקוקים לזכות מיוחדת כדי לזכות במצוה זו- מה שלא מצאנו בשאר מצוות, כי מצוה זו היא אלוקית ביותר, והפירוש לכאורה שכל המצוות אע"פ ששורשן גבוה מאוד- הן ניתנו בהתאמה לסדר העולם. לא כן התפילין- ענינן לחבר את האדם לסדר גבוה שמעל למקומו- לכן מקומן ממעל לראשו כדלקמן. אמנם המהר"ל כותב שם כך גם על מצות ציצית, אך הם שונים, כי מצות ציצית עניינה לטהר את הגוף ותפילין לקדש את האדם (כמובא בתשובה הבאה). אכן, גם לתפילין יש יחס אל הגוף בכך שהם נקשרים על הגוף ובכך האדם מתרומם לסדר נעלה יותר מהסדר הטבעי שלו, ולכן התפילין הם 'פאר' כי בהן האדם מתורמם למדרגה שלמעלה מראשו, וז"ל המהר"ל בבאר הגולה (ד' עמ' סב)- מה שהתפילין הם על הראש...הוא תוספת כבוד...שהוא מצד ה'...לא מצד האדם. ובגבורות ה' (פמ"ד עמ' קסח) כתב וז"ל- שהתפילין באדם מורה על מעלה יתירה...שה'...נקרא עליו...ולפיכך התפילין הם נוספים על המניח. אולי זה פרוש מה שהביא המהר"ל בנתיבות עולם (נתיב העבודה פט"ו, עמ' קכד, ד"ה ואמר שמן) שעל ידי התפילין יוצא השכל אל הפועל ויש לו דבקות בה' ולכן כתוב במכילתא שהמניח תפילין כלומד תורה. כלומר- לימוד תורה הוא הסדר השכלי של הבריאה (לעומת המצוות המעשיות), ומצות תפילין מתייחדת בכך שהאדם לוקח את הסדר השכלי העליון- המרומם מהסר הטבעי, ומוציא אותו אל הפועל באופן מעשי על גופו החומרי. [ובזה יש להבין שבעל קרי מותר בדברי תורה ואילו לתפילין צריך גוף נקי, כי ענין התפילין לחבר את הסדר העליון של התורה אל הגוף, וזה מצריך גוף טהור.] נראה שזו כוונתו כאן שעל ידי התפילין האדם נטוע אל ה' כאילן הפוך כי שורש האדם בשמים, כפי שנתבאר שהתפילין מחברות את האדם אל סדר שהוא למעלה מהסדר הטבעי שלו. לכאורה יסוד זה הוא הבסיס לכל דברי המהר"ל בסוגיה זו, וכפי שיבואר. ע"ע במהר"ל בנצח ישראל (תחילת פכ"ג, עמ' קטו) שבשמחה יש גנות חוץ מזמן שהאדם מניח תפילין כי ראוי שתהיה על האדם יראה מה' שהוא עילתו [-סיבתו], אך על ידי התפילין האדם שמח בעילתו שהוא אדון לו ושם ה' נקרא עליו והוא כתר על ראשו. והוסיף שהשמחה איננה ראויה אל האדם כי הוא גשמי, אך על ידי התפילין יש לו את מדריגת השכל הנבדל מהגשם ומדרגת הנפש שבלב. עוד כתב בחידושי אגדות (ח"ב עמ' קכ, ד"ה ולמ"ד תשעה, גיטין נח.)- המח שבו החכמה ראוי למספר 9 שהיא תשיעית, וכתר תפילין על המח שבו החכמה, ואמנם ניכר שדבריו כאן הם בנסתרות, אבל נראה ברור שענין התפילין הוא לחבר את מידת חכמה שהיא המידה התשיעית במידותיו יתברך אל מידת כתר שהיא המידה העשירית- ובכך האדם מתחבר אל המידה העליונה.

2

ובחידושי אגדות (ח"ב עמ' קיט, ד"ה אמר רבה, גיטין נח.) כתב המהר"ל שהמח והלב שניהם מקומות השכל, ועוד יבואר לקמן 13:9:4:5 ואילך.

3

לפני כן האריך המהר"ל שציצית היא תיקון הגוף במצוות שלא יהיה חומרי, ולכן על הציצית לכסות את כל גופו, ועל כך המשיך שהתפילין אינם תיקון הגוף אלא כנגד הראש בלבד. בקצרה כתב כך גם בדרוש לשבת הגדול (נדפס בסוף הגדה של פסח, עמ' ריא, ד"ה ונראה כי ב"ש) שהציצית כנגד טהרת הגוף, והתפילין כנגד טהרת הנשמה. וביאור דבריו כאן לכאורה כפי שנתבאר בהערה לתשובה 1.

4

נמצא שציצית כנגד הגוף, תפילין של יד כנגד הנפש, ושל ראש כנגד השכל. ועיי"ש עוד לגבי מזוזה, שהתפילין כנגד תחילת חיות האדם- הראש והלב, והמזוזה כנגד השלמתו- הבית.

5

כאן מפורש כפי שכתבתי בהערה לתשובה 1 שהתפילין מחברות את האדם אל סדר עליון שלמעלה מהסדר הטבעי של האדם.

3)

מה ענין 4 הפרשיות שבתפילין?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט בתחילתו, עמ' קמד): א] 'קדש' מורה על הוצאת ישראל ממצרים, ב] 'כי יביאך' על הכאת מצרים וזה מורה שישראל יצאו לא רק במידת החסד אלא גם במידת הדין, ודבר שנעשה במידת הדין יש לו קיום נצחי. 1 ג] 'שמע ישראל' מורה שה' מיחד את שמו על ישראל , ד] 'והיה אם שמוע' על כך שה' מנהיג את ישראל (ולא מערכת המזלות) לטוב או למוטב- לפי מעשיהם.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט עמ' קמה): הפרשיות הללו מורות שה' הוא התחלת כל הנמצאים. 2 א] 'קדש' מורה שהבכורים קדושים כי ה' הוא ראשית כל הנמצאים וגם הם 'ראשית'. 3 ב] 'כי יביאך' מורה שכיון שהוא ה'ראשית' אין עוד דבר קדמון אלא הכל מאתו, ולכן ביד ה' להפסיד [ולאבד] את מי שירצה כפי שעשה ל'ראשית' של מצרים. 4 ג] 'שמע ישראל' מורה שכשם שביד ה' להפסיד את הכל, כך ה' אחד והוא מסדר ומאחד את הכל וממנו סדר העולם. 5 ד] 'והיה אם שמוע' מורה שה' מנהיג את הכל לפי מעשיהם. 6

3.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ד, עמ' קסט, ד"ה וקאמר בתפילין): 4 הפרשיות כנגד 4 מעלות שנמצאו בו יתברך- הגדול, הגבור והנורא, אשר לא ישא פנים. וזו החלוקה- א] קדושת הבכורה כנגד גדולת ה' כי הבכורה והגדולה ענין אחד. ב] הכאת בכורי מצרים כנגד גבורת ה'. ג] קבלת עול מלכות שמים היא מידת מוראו יתברך. ד] הנהגת ה' את ישראל לפי מעשיהם כנגד "לא ישא פנים ולא יקח שוחד"- אמיתת הנהגת המשפט. 7


1

בגבורות ה' (פכ"ב עמ' צו) כתב שהבטחה יכולה להשתנות מחמת חטא, אך לא דבר הראוי להעשות על פי דין.

2

מה המשמעות שה' 'התחלת הנמצאים'? אולי כמבואר בשאלה הקודמת (13:9:2:1*) שהאדם הוא כאילן הפוך ושורשיו הם בשמים, ופירשנו שאע"פ שהאדם חי כאן בסדר טבעי- על ידי התפילין הוא מתחבר לסדר עליון שלמעלה מהטבע, ולכן הדגש כאן שה' הוא תחילת הנמצאים ושורשם.

3

ענין קדושת הראשית נתבאר בתחילת הפרק, 13:2:1:2*.

4

ענין הבכורה אצל מצרים התבאר לעיל, שמות 12:30:1:1.

5

לכאורה הכוונה שיחוד ה' מורה שכל הנבראים צועדים לתכלית אחת ולכן יש סדר אחד לכולם.

6

והוסיף המהר"ל שכל הגילויים הללו על ידי ישראל- קדושת בכורי ישראל, הכאת בכורי מצרים בשביל ישראל, גילוי יחודו על ידי שהוא אלוקי ישראל שהם מקבלי אלוקותו ואחדותו, וכן הנהגת העולם נעשית על ידי שה' דורש את הנהגת ישראל. (ולקמן 13:9:8:2* יבואר שלכן התפילין הם 'פאר' ישראל.)

7

עיי"ש שמקביל לזה בתפילין של הקב"ה שעניינם מה שה' מתפאר בישראל (כדלקמן 13:9:11:1) שיש בהם את המידות הללו- "ומי גוי גדול" כנגד הגדולה, "אשרך ישראל וכו' ואשר חרב גאותך" כנגד הגבורה שנתן ה' לישראל, "או הניסה אלוהים לבא לקחת לו גוי" וכו' כנגד מידת נורא- נתן יראת ישראל על כל הגוים, "ולתתך עליון על כך הארץ" כנגד הנהגת העולם כי הנהגת האומות תלויה בישראל.

4)

למה מניחים תפילין על הראש ועל היד?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמה, ד"ה וצוה): של ראש כנגד הנשמה שתחילת כחה בראש 1 (וזה תחילת כח התנועה- במצח), ושל יד תכלית כח הנשמה והֵראות פעולתה שהוא בעל חי מתנועע (כי התנועה היא חיות האדם). 2

2.

מהר"ל, באר הגולה (ד', עמ' סא ד"ה וכדי שתדע, על כך שה' מניח תפילין): התפילין הם על הראש כנגד המהות השכלי, ועל היד כנגד המציאות בפועל 3 , ומצד שניהם שם ה' נקרא על ישראל.

3.

מהר"ל, באר הגולה (ד', עמ' סב ד"ה וכדי שתדע, על כך שה' מניח תפילין): התפילין על הראש הם תוספת 4 - הראש הוא בתכלית גובה האדם והזרוע תכלית ההתפשטות (בניגוד לקנה שמביאה אל האדם, הזרוע נטויה כלפי העולם) ולכן זה נקרא פאר- תוספת.

4.

מהר"ל, באר הגולה (ד', עמ' סב ד"ה וכדי שתדע, על כך שה' מניח תפילין): כאשר יש תפילין בראשו (-התחלה) וזרועו (-סוף), אז האדם כולו כבוד ושם ה' נקרא עליו. 5

5.

מהר"ל, נצח ישראל (פ"ז, עמ' מז, ד"ה מ' סאה): ענין התפילין לנטוע את האדם עם ה' ולכן מניחים אותם כנגד המח והלב- שורשי החיות. 6

6.

מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב העבודה פט"ו, עמ' קכד, ד"ה ואמר שמן): התפילין הם כנגד יציאת הכח השכלי אל הפועל, ועל ידי כך האדם דבק בה' בשכלו בקדושה האלוקית. וכן תפלין של יד הם כנגד הלב שם הנפש, שתדבק גם היא בקדושה. 7

7.

מהר"ל, באר הגולה (באר ד', עמ' נב, ד"ה והמאמר הזה): התפילין הם לאות ולזכרון ולכן הם על הראש- מקום המחשבה, שיחשוב תמיד שה' הוא האלוקים. וכן כנגד הלב שיהיה לבו אל ה' תמיד.


1

עי' בשאלה הקודמת, 13:9:3:2*.

2

וצריך לתת את שם ה' על כח התנועה שהוא החיים. ופירוש דבריו שהעשיה של האדם- ראשיתה במחשבה, והוצאתה אל הפועל על ידי הידים.

3

כפי שביאר שם (ד"ה ואתה ראה) שיש אומן שביכולתו להוציא דבר אל הפועל אך הוא לא יודע לסדר את מהות הבית, ויש שיכול לסדר בחכמתו מהות הבית אבל אינו יכול להוציא אותו אל הפועל. לכן יש כבוד מישראל הן מצד שה' סידר את המהות שלהם בשלמות, והן מצד מציאותם בפועל.

4

הכוונה לכאורה למה שנתבאר לעיל (13:9:2:1*) שענין התפילין הוא לחבר את האדם לסדר העליון שמעבר לסדר הטבעי של האדם.

5

גם כאן הכוונה לכאורה למבואר בהערה הקודמת, והוסיף כאן שקדושת התפילין חלה על כל שיעור הקומה של האדם, וכולו מתקדש.

6

ובחידושי אגדות (ח"ב עמ' קיט, ד"ה אמר רבה, גיטין נח.) כתב המהר"ל שהמח והלב שניהם מקומות השכל.

7

נמצא שציצית כנגד הגוף, תפילין של יד כנגד הנפש, ושל ראש כנגד השכל. ועיי"ש עוד לגבי מזוזה, שהתפילין כנגד תחילת חיות האדם- הראש והלב, והמזוזה כנגד השלמתו- הבית.

5)

למה של ראש מחולק ל-4 בתים ובשל יד הכל בבית אחד?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמו, ד"ה ויש ארבע): שם ה' ראוי יותר לחול על כח התנועה שבאדם (-הראש) מאשר על הכלי שמקבל את התנועה (-הזרוע). 1 לכן בשל ראש הפרשיות מחולקות, כי זה מורה שמקבל את שם ה' בבירור.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמו, ד"ה ויש ארבע): ההבדלה וההכרה נעשית על ידי החכמה 2 , ולכן בשל ראש- מקום החכמה והדעת, שם כל פרשה מבוררת בפני עצמה.

3.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמו, ד"ה ועוד דע): התפילין כנגד כח התנועה והחיות, והחיות כתובה תמיד בלשון רבים כי היא צריכה להתפשט לכל האיברים, ולכן תפילין של ראש מחולקים- כי מהמח החיות מתפשטת לכל הצדדים. היד מקבלת את כח התנועה ולכן אצלה אין ריבוי של חיים, והפרשיות בבית אחד.

4.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמו, ד"ה ועוד דע): תפילין של ראש מונחות באמצע- במקום שמתחלק בין ימין לשמאל, ולכן הפרשיות מחולקות, 3 ובשל יד אין חלוקה של צדדים.

5.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ד, עמ' קסט, ד"ה ועוד יש): תפילין של ראש מורות על המהות כי שם עיקר האדם, ושל יד מורות על כוחו של האדם [ויציאתו אל הפועל]. 4 לכן בשל ראש 4 בתים ושל יד בית אחד- כי למהות יש בחינות מחולקות אבל המציאות היא אחת.


1

כלומר- הראש הוא מקום המחשבה- השורש, והידים הם כלי ההוצאה אל הפועל.

2

כמו שאמרו- אם אין דעת, הבדלה מנין.

3

ככתוב במנחות לד ב- קדש לי והי' כי יביאך מימין, שמע והי' אם שמוע משמאל. ע"ע בחידושי אגדות (ח"ב עמ' קיט, ד"ה ומה שאמר, גיטין נח.) על החלוקה של ימין ושמאל בתפילין של ראש.

4

כעי"ז בשאלה הקודמת, תשובה 2.

6)

למה תפילין של ראש בהנחה ושל יד בקשירה?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט בתחילתו, עמ' קמד): תפילין של יד מורים על החיבור והדיבוק של ישראל אל ה', ואילו של ראש מורים על ההבדלה בין ישראל לה', ומזה באה היראה מה'. 1


1

כלומר- הקשירה מורה על חיבור וקירבה, וההנחה על הראש מורה על הבדלה והתנשאות. עיי"ש שלכן על תפילין של ראש נאמר "ויראו ממך" (כמבואר בשאלה הבאה) כי הן המורות על היראה מה'.

7)

"כי שם ה' נקרא עליך" (דברים כח י) אלו תפילין שבראש, וצ"ב מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט בתחילתו, עמ' קמד): בתפילין נכתבו ניסי יציאת מצרים, והניסים נעשים על ידי שם ה' המיוחד. 1

2.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"א עמ' עא, ד"ה שמסרו, שבת דף קל א): מצות תפילין איננה מצד האדם אלא מצד ה' ששמו נקרא על האדם, ולכן נקראו התפילין 'כנפי יונה' כי הן מגינות כפי שכנפי היונה מגינות עליה. 2

3.

מהר"ל, באר הגולה (ד, עמ' סב, על כך שה' מניח תפילין): שם ה' נקרא על ישראל מצד מהותם שהוא בתכלית השבח, ומצד מציאותם בפועל. 3

4.

מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב העבודה פ"ט, עמ' קג, ד"ה ואמר עולא): כשמניח תפילין אז נקרא שה' מלכו ואדונו. 4


1

עי' בשאלה הקודמת למה זה נאמר דוקא על של ראש ולא על של יד. נראה לי שכוונת דבריו כאמור לעיל (13:9:2:1*) שהתפילין מחברות את הגוף הגשמי של האדם אל הסדר העליון והמרומם שלו, ולכן כשישראל מניחים תפילין, אומות העולם יראים מהם.

2

לכאורה הפרוש כפי שנתבאר לעיל 13:9:2:3*.

3

כלומר- בתפילין יש את שבחו של ה' כפי שהוא מתגלה על ישראל (כמבואר בשאלה הבאה), ולכן אמרו ששם ה' נקרא על ישראל בתפילין, וזה מתחלק לתפילין של ראש מצד המהות, ושל יד מצד המציאות בפועל כפי שנתבאר לעיל 13:9:4:2. יש להעיר שמדבריו כאן נראה ש"שם ה' נקרא עליך" בעיקר בתפילין של ראש, אך גם בתפילין של יד.

4

כמבואר לקמן 13:9:16:1 שהנחת תפילין קשורה לקבלת עול מלכות שמים.

8)

למה התפילין הם פאר?

1.

מהר"ל, נצח ישראל (פ"ז עמ' מט) 1 : התפילין מצוה על הגוף שהרי צריך להם גוף נקי, כי קדושתם מחייבת יחס אל גוף האדם, ויופי שייך למה שמסולק מהעכירות הגשמית. 2

2.

מהר"ל, באר הגולה (ד', עמ' סא ד"ה וכדי שתדע, על כך שה' מניח תפילין): ישראל נצטוו בתפילין מפני שיש בישראל מעלה ששם ה' נקרא עליהם, ובתפילין יש את יחוד ה' (שמע ישראל) ושהוא כל יכול (יציאת מצרים), ולכן הם פאר לישראל שמתפארים ומתרוממים במעלת ורוממות ה' ואת זה קושרים על ישראל כי תפארת בנים אבותם. והתפילין על הראש הם תוספת ולכן הם נקראים פאר- תוספת. 3


1

על הכתוב "ליהודים הייתה אורה...ויקר" דרשו חז"ל ש"יקר" זה תפילין, וכתב הגור אריה (שמות 33:22) ש"יקר" מקביל ל"פאר".

2

ע"ע בחידושי אגדות (ח"ב עמ' קכ, ד"ה ולמ"ד תשעה, גיטין נח א). יש להדגיש שבמהר"ל בנתיבות עולם (נתיב העבודה פט"ו) מבואר באריכות שדוקא הציצית היא זו שבאה לטהר את הגוף, והתפילין הן על השכל ובאות לקדש את האדם, אבל כבר כתבנו לעיל (13:9:2:1*) שענין התפילין לחבר את הסדר העליון אל החיים הארציים שלנו ולכן יש להם יחס אל הגוף- ובתנאי שהגוף נקי מפחיתות.

3

הכוונה לכאורה כאמור שקדושת התפילין מחברת אלינו קדושה שהיא למעלה מסדר החיים הטבעי שלנו. ועי' לעיל 13:9:3:2***** שכל השבחים שב-4 פרשיות התפילין הם בזכות ישראל, ולכן הם נקראים 'פאר ישראל'.

9)

מה הכוונה שהתפילין הן "טוטפות"?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמו, ד"ה ועוד דע): טוטפת פרושו תכשיט על הראש, והציווי הוא שיציאת מצרים תהיה לתכשיט של כבוד לאדם. 1


1

מסתמא הדברים מקבילים לכך שהתפילין הם 'פאר' כמבואר בשאלה הקודמת. ולכאורה המכוון הוא למובא לקמן (13:9:11:1) מהמהר"ל בבאר הגולה שלבוש מכבד את האדם אך נבדל ממנו (כי הלבוש מסתיר את האדם) ואילו התכשיט מיפה את האדם עצמו. ואולי פרוש הדברים שאף שהתפילין עניינן סדר קדושה גבוה יותר מאתנו כמבואר בשאלה הקודמת, אבל את הקדושה הזו צריך לקשור אל החיים שלנו ולהתאים את החיים שלנו אליהן כפי שכתבנו שם שלכן תפילין צריכות גוף נקי.

10)

למה נקרא שמם 'תפילין'?

1.

מהר"ל, באר הגולה (באר ד', עמ' נב, ד"ה והמאמר הזה): שורש 'פלל' נאמר על המחשבה, כמו "ראות פניך לא פיללתי" והכוונה שהתפילין הם לאות ולזכרון ולכן הם על הראש- מקום המחשבה, שיחשוב תמיד שה' הוא האלוקים. וכן כנגד הלב שיהיה לבו אל ה' תמיד. 1


1

עדין צ"ב למה מיקום התפילין במקום המחשבה קובע את שם התפילין? אולי הכוונה למה שהובא לעיל (13:9:2:1*) מהמהר"ל בחידושי אגדות לגיטין שצריך להניח את כתר התפילין על המח שבו החכמה, ופירשנו שהחכמה היא החלק המרומם שבאדם- למעלה מן הגוף, עיי"ש, ולכן את התפילין צריך לחבר למקום המחשבה.

11)

בגמ' כתוב שהקב"ה מניח תפילין, וצריך ביאור מה הכוונה בזה?

1.

מהר"ל, באר הגולה (ד', עמ' נט, ד"ה בפרק קמא, בענין תפילין דמארי עלמא): הנמצאים כולם הם לכבוד ה', וזה נקרא 'לבוש'- כי כל כבוד הוא אצל הזולת שרואה את הכבוד, ועל ידי הלבוש הוא נתפס אצל זולתו. אך הכבוד מישראל הוא 'טוטפת'- תכשיט על המצח, כי הלבוש נבדל מהלובש, ואילו התכשיט דבוק בו בעצמו. 1 ישראל נקראים בנים למקום כי הם נבראו בעצם ובראשונה ושאר הנבראים טפלים, ולכן ישראל דבקים בה' כי אין עילה בלא עלול 2 ולכן הכבוד מהם מצטרף אל ה' לגמרי, ואילו שאר הנבראים אינם דבקים בו והכבוד מהם הוא כמלבוש. 3

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ד, עמ' קסח, ד"ה בפרק קמא): התפילין קשורות על האדם ואינן האדם עצמו אלא תוספת, כי הן מורות על מעלה יתירה ששם ה' נקרא עליו, ולכן הן נקראות פאר 4 . וכנגד זה ה' מניח תפילין- כי מה שה' השפיע את כל הנמצאים זו מעלה עליונה ותוספת כי זו שלמות שיוצאת לזולתו. 5 ועל כך אמרו שה' מניח תפילין. 6


1

לכאורה הכוונה- אמנם האדם מתגלה על ידי הלבוש, אבל הלבוש תפקידו להסתיר את עצם האדם. לעומת זאת התכשיט מיפה ומגלה את האדם עצמו.

2

כלומר- אין סיבה בלי מסובב, נמצא שעל ידי ישראל נעשה ה' ל'עילה' ולמשפיע (והכבוד מהם הוא תכלית הבריאה לעומת שאר הנמצאים שהכבוד מהם הוא מקרי).

3

אך הכבוד מישראל הוא כביכול כטוטפת- תכשיט, שמתחבר אל הגוף עצמו (ועל זה אמרו שה' מניח תפילין). עיי"ש עוד אודות 'קשר של תפילין' שהראה ה' למשה, וכן בגור אריה (שמות 33:22)

4

ופאר ראוי לראש שהוא הנכבד באדם (כמו "פארי המגבעות").

5

ולכן התפארת שיוצא לזולתו ראוי שיהיה על הראש. ומבואר מדבריו שהבריאה מוסיפה על כבוד ה' וזה ענין התפילין, וכ"כ בבאר הגולה (ד', עמ' סב, ד"ה הרי לך, עיי"ש היטב)- עטרת זקנים בני בנים כי יש תוספת שבח במה שהשבח הוא מהזולת, כי כל התוארים באים מצדו יתברך- חכם גבור וכד', אבל השבח הזה בא מהנבראים.

6

והחלוקה של תפילין של ראש ושל יד- של ראש על שבח ה' שסידר את הנבראים בחכמה, ושל יד על כך שהוא פועל בהם כרצונו. ועוד- לומר שכולו כבוד, הראש שהוא ההתחלה, והזרוע שהוא ההתפשטות. (עי' לעיל 13:9:4:1 ואילך אודות החלוקה של תפילין של ראש ושל יד.) ע"ע לעיל 13:9:3:3* מה ענין ארבעת הפרשיות שבתפילין של ה'.

12)

למה מניחים תפילין ביד שמאל?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמה, ד"ה וצוה): תפילין של יד מורות על סוף כח התנועה 1 , וסוף הכח הוא ביד שמאל, שיהיה שם ה' על תחילת כח החיוּת ועל סופה. 2

2.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"א, עמ' לז, ד"ה מה תפילין, שבת דף סא א): התפילין אינם מלבוש אלא קשורים באדם, ויש לו לקשור באיבר הקרוב אליו 3 , וזה יד שמאל כי הימין מתפשטת ומתרחקת שהרי תשמישו בימין. 4


1

עי' לעיל 13:9:4:1.

2

ע"ע בגבורות ה' (פמ"ב עמ' קנט, ד"ה והמים להם חומה) על הקשר של תפילין לשמאל.

3

כמבואר בשאלה הקודמת שהתכשיט קרוב יותר אל הגוף (כי הלבוש מסתיר את הגוף והתכשיט מיפה אותו). ובדבריו אלו יש חידוש גדול, שהרי במקומות רבים (עי' לעיל 13:9:2:2*) כתב שהציצית היא לבוש כנגד טהרת הגוף, והתפילין על הראש הם כנגד טהרת הנשמה, וא"כ בפשטות הציצית קרובה יותר אל האדם מהתפילין. אך כאן מבואר שאדרבא- התפילין שהם תכשיט קרובות יותר מהציצית שהיא לבוש? אולי י"ל שאמנם כתבנו פעמים רבות שהתפילין מקשרות את האדם לסדר עליון שהוא לא הסדר הטבעי שלו, אך לאמתו של דבר זהו מקומו האמיתי, ובמבט הזה אדרבא- טהרת הנשמה היא דבר טבעי ואילו טהרת הגוף הוא דבר זר כי מטבעו הגוף עכור וחשוך. עי' 13:9:14:1*.

4

צ"ע שזה לכאורה סותר למה שכתב בתירוץ הקודם שהתפילין צריכות להגיע אל סוף כח התנועה? וכן הובא לעיל (13:9:4:3) שמניחים תפילין על הזרוע שמתפשטת כלפי העולם, ולא על הקנה שמביאה אל האדם? אולי הכוונה למה שכתב המהר"ל בנתיבות עולם (נתיב התורה פט"ז עמ' ע) שהימין קלת תנועה ולכן היא עומדת להשפעה אל הזולת, ויד שמאל מחמת כבדותה היא העומדת לקבלה. לפי"ז י"ל שזרוע ימין מתפשטת כדי להשפיע, וזרוע שמאל מתפשטת כדי לקבל, ותפקידנו בהנחת התפילין להעמיד את כח הפעולה וההתפשטות שלנו כמקבלים מאת ה'.

13)

למה שכרו של המניח תפילין שהוא מאריך ימים?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמו, ד"ה ויש ארבע): מניח את התפילין על הראש והיד שבהם כח התנועה שהיא החיות, ולכן מאריך ימים.

2.

מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב העבודה פ"ט, עמ' קד): על ידי התפילין שם ה' נקרא עליו 1 , ועל הדבק בה' נאמר "ואתם הדבקים בה'...חיים כולכם".

3.

מהר"ל, נצח ישראל (פ"ז, עמ' מח, ד"ה מ' סאה): על ידי התפילין יש לנשמה דבקות בה', ועל ידם הוא מקבל את שפע החיים. 2


1

כמבואר לעיל שאלה 13:9:7:1.

2

ועיי"ש לעיל שתפילין של ראש כנגד המח ושל יד כנגד הלב, שני שורשי החיות.

14)

מה חומרת עונשו של מי שלא מניח תפילין?

1.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"א עמ' קיג, ד"ה קרקפתא, ראש השנה דף יז א): מי שאינו מניח תפילין נקרא פושע ישראל בגופו ויורד לגיהנום, כי גופם של ישראל יש לו מדריגה קדושה, ויש לו להניח תפילין כדי שידבק גופו בה' ויקבל את השלמות, וכשלא עשה כן הוא נפסד ויורד לגיהנום. 1


1

וחילק שם בין ישראל לגויים שנקראים פושעים בגופם רק כשעשו עבירה, כי גופם לא עומד לקבל לקבלת קדושה. ומדבריו אלה נראה שאמנם נתבאר (13:9:2:1*) שהתפילין הם תוספת ומתייחסים אל הכח השכלי והמרומם שבאדם, אבל גופם של ישראל עומד לכך, ואם לא הניח תפילין על הגוף- יש בזה קלקול הגוף. וזה כאמור (13:9:2:1*) שיש יחס בין הגוף לבין הקדושה העליונה של התפילין. ע"ע במהר"ל באור חדש (עמ' רג, על 'ליהודים הייתה אורה זו תורה' וכו') שסדר הזכיה של ישראל בפורים הוא- תורה לשכל, יו"ט לנפש, מילה לגוף, ואח"כ תפילין שאז שם ה' לגמרי על האדם, והאדם דבק לגמרי בה' והם הפאר שהוא על הכל. ולפי האמור דבריו מוסברים שהתפילין מחילים קדושה עליונה על הגוף ולכן בהם זוכים לבסוף. לעומת זאת בנתיבות עולם (נתיב התורה פט"ו, עמ' סז, ד"ה וגדר עמי) מבואר שיש כמה סוגי עם הארץ- שאינו קורא קריאת שמע, אינו מניח תפילין, אין לו ציצית וכו', ופירש שם המהר"ל שהראשון עם הארץ יותר מהשני והשני יותר מהשלישי, כי עם הארץ הוא חומרי, ועל ידי קריאת שמע יש לו צלם אלוקים, ועל ידי תפילין על המח והלב יש לו מעלה נבדלת, ועל ידי ציצית יש מעלה אלוקית על גופו. (וכעי"ז כתב גם בנתיב העבודה פ"ח עמ' קא, שבקריאת שמע תפילין קודמים לציצית כי ראשית יש לקבל עול מלכות שמים על השכל והלב, ואח"כ על הגוף.) נמצאנו למדים שאפשר לזכות בקדושת התפילין לפני שמטהרים את הגוף על ידי ציצית? אולי צריך לומר שמדרגות יש בזה, כי בפורים מדובר על כך שזכו למעלת התפילין בשלמות, וזו המעלה האחרונה, אך לצאת ממדרגת עם הארץ די בחיבור כלשהו לתפילין, וצ"ע. ע"ע בחידושי אגדות (ח"ד עמ' כב, ד"ה ואיכא דמתני, ע"ז דף ג ב) שלעתיד לבא מנסים אומות העולם להתגייר והם מניחים תפילין, לובשים ציצית ושמים מזוזה כי גם להם יש קירוב אל הקב"ה, וכתב המהר"ל שהם לא נימולים, כי הם לא יכולים להתדמות לישראל בגופם, אלא רק בלבוש ובבית, הרי לך שמעלות אלו כיון שהן רחוקות מהאדם- גם הרחוק מהם יכול לזכות בהם חלקית, אך הסרת פחיתות הגוף- מי שערל בעצם איננו שייך בכלל אל המילה.

15)

למה בפרשת 'קדש' כתוב "ולזכרון בין עיניך" בשונה מ'כי יביאך' שם כתוב "ולטוטפות בין עיניך"?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פל"ט, עמ' קמו, ד"ה ועוד דע): בפרשת 'קדש' כתובה קדושת הבכורה ובזה שייכת מידת הזכירה, ולכן כאן נצטוו על זכירת יציאת מצרים (לעיל 13:3) ועל "ולזכרון בין עיניך".

16)

למה אסור לקרוא קריאת שמע בלי תפילין?

1.

מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב העבודה פ"ט, עמ' קג): על ידי התפילין שם ה' נקרא עליו 1 ואז ה' מלכו 2 , ומכיון שבקריאת שמע ישראל מעידים שה' אחד- בלי תפילין זו עדות שקר, כי אם מלכות שמים עליו, הוא היה מניח תפילין. 3


1

כמבואר לעיל 13:9:7:1.

2

ע"ע בנתיב העבודה (סוף פט"ו, עמ' קכה) שבתפילין יש קבלת עול מלכות שמים בפרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע מצד תחילת האדם- הראש והלב, וזה דוקא על ידי פרשיות התורה, כי ה' מלך על הכלל ולא על היחיד.

3

עי' לעיל (13:9:6:1) שמידת יראה וקבלת עול היא בתפילין של ראש.

17)

למה צריך שיהיו התפילין עליו בשעת התפילה?

1.

מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב העבודה פ"ט, עמ' קד) 1 : בקבלת עול מלכות שמים צריך תפילין 2 , ובתפילה אדם נתלה בה' וזקוק לו, וזו קבלת עול מלכות שמים שלמה. 3


1

במהר"ל שם מצוין בסוגריים שהמקור להנחת תפילין בתפלה הוא ממנחות מד א. והנה שם כתוב שמי שאינו מניח תפילין עובר בשמונה מצוות עשה, אך לכאורה אין משם מקור שצריך להניח בשעת התפילה דוקא (והציון לגמ' שם אינני יודע האם הוא מהמהר"ל או מהמדפיסים). אמנם, בגמ' בברכות יד ב כתוב שהרוצה לקבל עול מלכות שמים שלמה, יניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל, ומזה הוכיחו תוס' שם (ד"ה ומנח) שיש להניח תפילין בתפלה.

2

כמבואר בשאלה הקודמת.

3

ולגבי תפילת מנחה הסתפק המהר"ל כי אין שם קריאת שמע, אבל תפילין מלשון תפלה, והתפלה היא בקשה על צרכיו וחייו, ועל המניח תפילין אמרו שמאריכים לו ימיו (כמובא לעיל, 13:9:13:1). ע"ע בביאור הלכה (סי' לז ס"ב) שהביא כך מהרמ"ע מפאנו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים